מופשט

אני יוצרת בתהליך של פירוק ובניה דרכו מתגלה עושר פנימי, אינטנסיביות ותשוקה. אני כמו מנסה להזכיר לצופה שאמנות מבקשת התמסרות טוטאלית. מותירה מקום לאינטואיציה, לשמירה על התדר הראשוני של הרגש דרך שימוש ברצף של כתמי צבע שעבורי הם רישום של זיכרון וייצוג לדחף פנימי, אך מותירה למתבונן את המרווח בין החוויה אותה אני חושפת לבין נקודת המבט האישית, האינטימית, של זיכרון, של נוף, שלי עם עצמי. הקשר בין צבע לנפש עבורי, הוא מקבילה למערכת סימנים פנימית המתורגמת לכתמי צבע הנדמים על הבד כקומפוזיציות מופשטות, המקיימות חוקיות בעלת היגיון פנימי. הקו בעבודות אינו גבול אלא שדה חיפוש. הוא אינו סוגר אלא מחפש. מאפשר לפרק את הדימוי ולבנות אותו מחדש, לייצר חללים בהם מופיע רמז לנוף, אופק, מבנה, דמות אדם ללא תיאור ישיר. הצבע הוא הכוח המניע והמוביל ממנו נולדים הקו, הצורה והתנועה